גמר גביע אופ"א 1994
אירוע | גביע אופ"א 1993/1994 | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||
בסיכום שני המפגשים | |||||||
המשחק הראשון | |||||||
| |||||||
תאריך | 26 באפריל 1994 | ||||||
מיקום | אצטדיון ארנסט האפל, וינה, אוסטריה | ||||||
שיפוט | קים מילטון נילסן (דנמרק) | ||||||
צופים | 47,500 | ||||||
משחק הגומלין | |||||||
| |||||||
תאריך | 11 במאי 1994 | ||||||
מיקום | סן סירו, מילאנו, איטליה | ||||||
שיפוט | ג'ים מקלאסקי (סקוטלנד) | ||||||
צופים | 80,326 | ||||||
→ 1993 1995 ← | |||||||
גמר גביע אופ"א 1994 היה השלב שנעל את טורניר גביע אופ"א לעונת 1993/1994. הוא שוחק בשני מפגשים במתכונת בית-חוץ, ובו נקבע כי הזוכה בטורניר היא אינטר מילאנו האיטלקית, שגברה על אוסטריה זלצבורג האוסטרית בתוצאה 0–2 בסיכום שני המפגשים. הייתה זו המהדורה ה-23 של המפעל.
אינטר זכתה בתואר בפעם השנייה בתולדותיה, שלוש שנים לאחר זכייתה הראשונה, ובהופעתה השנייה בתולדותיה בגמר המפעל. הייתה זו זכייה איטלקית שנייה ברציפות בגביע אופ"א (אחרי יובנטוס עונה קודם לכן), חמישית בתוך שש עונות, ושישית בסך הכול. מנגד, עבור אוסטריה זלצבורג הייתה זו הופעה ראשונה אי פעם במשחק גמר אירופי, והופעה ראשונה אי פעם לקבוצה אוסטרית בגמר גביע אופ"א. זלצבורג כשלה בניסיונה להשיג תואר אירופי משמעותי ראשון לקבוצה אוסטרית. ההעפלה נחשבה להפתעה, לאחר שטרם אותה העונה, השתתפה הקבוצה שלוש פעמים בלבד במפעל. פעמיים מתוכן לא עברה את הסיבוב הראשון (כולל עונה קודם לכן מול אייאקס), ופעם אחת הודחה בסיבוב השני.
שתי הקבוצות העפילו לטורניר עקב מיקום הליגה שלהן בעונה החולפת. אינטר הייתה לסגנית האלופה בעונת 1992/1993 בסרייה א', עם ארבע נקודות פחות מהאלופה ויריבתה העירונית, מילאן. אוסטריה זלצבורג סיימה את העונה הסדירה במקום הראשון, אך איבדה את הבכורה בפלייאוף העליון לאוסטריה וינה בפער שערים עדיף בלבד, וסיימה כסגנית האלופה.
במשחק הגמר הראשון באצטדיון ארנסט האפל בווינה, אליו העתיקה את זלצבורג את משחקיה הביתיים החל ברבע הגמר, ניצחה אינטר בתוצאה 0–1 משער של ניקולה ברטי לאחר 35 דקות. בגומלין בסן סירו שבמילאנו, ניצחה אינטר שוב באותה התוצאה, 1-0 משער של וים יונק לאחר 62 דקות. עם 0–2 בסיכום שני המפגשים, זכתה אינטר בגביע אופ"א השני בתולדותיה.
הדרך אל הגמר
[עריכת קוד מקור | עריכה]אינטר מילאנו | סיבוב | אוסטריה זלצבורג | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|
יריבה | סיכום | משחק ראשון | משחק שני | יריבה | סיכום | משחק ראשון | משחק שני | |
ראפיד בוקרשט | 5 – 1 | 3 - 1 (ב) | 2 - 0 (ח) | סיבוב ראשון | דונאיסקה סטרדה | 4 – 0 | 2 - 0 (ב) | 2 - 0 (ח) |
אפולון לימסול | 4 – 3 | 1 - 0 (ב) | 3 - 3 (ח) | סיבוב שני | רויאל אנטוורפן | 2 – 0 | 1 - 0 (ב) | 1 - 0 (ח) |
נוריץ' סיטי | 2 – 0 | 1 - 0 (ח) | 1 - 0 (ב) | שמינית הגמר | ספורטינג ליסבון | 3 – 2 | 0 - 2 (ח) | 3 - 0 ה (ב) |
בורוסיה דורטמונד | 4 – 3 | 3 - 1 (ח) | 1 - 2 (ב) | רבע הגמר | איינטרכט פרנקפורט | 1 – 1 (5 - 4פ) | 1 - 0 (ב) | 0 - 1 ה (ח) |
קליארי | 5 – 3 | 2 - 3 (ח) | 3 - 0 (ב) | חצי הגמר | קרלסרוהה | 1 – 1 | 0 - 0 (ב) | 1 - 1 (ח) |
אינטר מילאנו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אינטר פתחה את הטורניר מול ראפיד בוקרשט הרומנית. במשחק הראשון בבית כבש דניס ברגקאמפ בפנדל לאחר 19 דקות. אלכסנדרו אנדראשי איזן זמנית בפתיחת המחצית השנייה, אך ברגקאמפ השלים שלושער עם שני שערים נוספים וקבע 1–3 בסיום. בגומלין בחוץ כבש סרג'יו בטיסטיני רבע שעה לסיום, וים יונק כבש שמונה דקות לאחר מכן, ובסיום 0–2 לאינטר, שעולה לסיבוב השני עם ניצחון כפול, 5-1 בסיכום המפגשים.
בסיבוב השני פגשה אינטר את אפולון לימסול הקפריסאית. המשחק הראשון בבית הוכרע משער של ברגקאמפ כבר לאחר שבע דקות, 1-0 בסיום. בגומלין בחוץ נפתח המשחק בסערה, איגור שאלימוב קבע 0–1 לאחר חמש דקות בלבד, ברגקאמפ הכפיל שלוש דקות לאחר מכן. שלוש דקות נוספות עברו, ומילנקו שפוליאריץ' צימק את התוצאה. בדקה השלושים איזנה לימסול משער של סלדז'ן שצ'פוביץ', ובדקה ה-38 קבע דוידה פונטולאן 3-2 לאינטר, תוצאה שנותרה עד למחצית. גיורגוס יוסיפידיס איזן חמש דקות לסיום, וקבע את תוצאת הסיום, 3-3. אינטר העפילה לשמינית הגמר עם 3–4 בסיכום המפגשים.
בשמינית הגמר הוגרלה אינטר למפגש עם נוריץ' סיטי האנגלית. פנדל מדויק של ברגקאמפ, עשר דקות לסיום המשחק, העניק לאינטר ניצחון 0–1 בחוץ. שער מאוחר נוסף של ברגקאמפ, הפעם בדקה ה-88, העניק לקבוצתו ניצחון ביתי, שוב באותה התוצאה, ועם 0–2 בסיכום המפגשים המשיכה אינטר לרבע הגמר.
בשלב רבע הגמר פגשה אינטר את בורוסיה דורטמונד הגרמנית. במחצית הראשונה בדורטמונד כיכב יונק עם שער בדקה ה-33, ושער נוסף שלוש דקות לאחר מכן. מיכאל שולץ צימק שבע דקות לסיום, אך בדקה האחרונה קבע שאלימוב את תוצאת הסיום, 3-1 לאינטר. בגומלין הביתי עלתה דורטמונד ליתרון בדקה ה-38 משער של מיכאל צורק. שתי דקות בתוך המחצית השנייה קבע לארס ריקן 2-0 לדורטמונד, שהתקרבה מרחק שער אחד ממהפך, אך תשע דקות לסיום כבש אנטוניו מאניקונה את השער המצמק. רק 1–2 לדורטמונד בסן סירו, 4-3 לאינטר בסיכום המפגשים.
המשוכה האחרונה בדרך לגמר הייתה בת ארצה של אינטר, קליארי. פונטולאן העלה את אינטר ליתרון חוץ בדקה השישית, אך לואיז אוליביירה איזן כעבור חמש דקות. רובן סוסה החזיר את היתרון לאינטר בדקה ה-61, אך שערים מאוחרים של אנטוניו קריניטי (81) ושל ג'וזפה פנקארו (86) קבעו מהפך במשחק, 3-2 מרשים לקליארי בסיום. בגומלין הביתי העלה ברגקאמפ את קבוצתו ליתרון בפנדל בדקה ה-37, שער שמחק למעשה את יתרונה של קליארי מהמשחק הראשון. ניקולה ברטי כבש בדקה ה-54, ותשע דקות אחריו קבע יונק את תוצאת המשחק, 3-0 לאינטר, 5-3 בסיכום שני המפגשים, וכרטיס לגמר המפעל בפעם השנייה בתולדות המועדון.
אוסטריה זלצבורג
[עריכת קוד מקור | עריכה]אוסטריה זלצבורג החלה את דרכה לגמר בהגרלה נוחה יחסית, דונאיסקה סטרדה הסלובקית. במשחק הראשון בבית גברו האוסטרים 0–2 על יריבתם הסלובקית משערים של מרטין אמרהאוזר בדקה הארבעים ושל היימו פפייפנברגר חמש דקות לסיום ההתמודדות. בגומלין ניצחו האוסטרים באותה התוצאה, משערים של הרמן סטאדלר בדקה ה-19 ושל פפייפנברגר בדקה ה-59. 4-0 בסיכום לזלצבורג, שממשיכה לסיבוב השני בפעם השנייה בלבד בתולדותיה.
בסיבוב השני, אותו צלחה זלצבורג בפעם הראשונה בתולדותיה, פגשו האוסטרים את רויאל אנטוורפן הבלגית. זלצבורג אירחה את המשחק הראשון, וניצחה 0–1 משער של ניקולה ג'ורצ'ביץ' לאחר 67 דקות. בגומלין בבלגיה שוב גברה זלצבורג 0–1 על יריבתה, הפעם משער של וולפגנג פיירסינגר שש דקות לסיום. 2-0 בסיכום לזלצבורג בדרך לשמינית הגמר.
בשמינית הגמר פגשה זלצבורג את ספורטינג ליסבון הפורטוגלית. במשחק הראשון בליסבון התקרבה זלצבורג להדחה מהמפעל, כאשר סרגיי שרבאקוב כבש לאחר 23 דקות וז'ורז'ה קאדטה הכפיל בדקה ה-63, 2-0 לספורטינג בסיום. זלצבורג אירחה את הגומלין בפיגור של שני שערים וללא שער חוץ, והמחצית הראשונה הסתיימה ללא שערים, מה שקירב אותה יותר להדחה. בחצי השני חזרה זלצבורג להתמודדות כבר בדקה ה-48, כאשר ליאו ליינר קבע 0–1. בדקה האחרונה של המשחק קבע אדי הוטר 2-0 דרמטי לזלצבורג, ששלח את המשחק להארכה. בדקה ה-113, שבע דקות בלבד לסיום, כבש אמרהאוזר את השער השלישי במשחק, 3-0 לזלצבורג, שממשיכה לרבע הגמר לאחר מהפך מרשים.
ברבע הגמר המתינה לזלצבורג איינטרכט פרנקפורט הגרמנית. המשחק הראשון התקיים באצטדיון ארנסט האפל בווינה, לאחר שנמצא כי האצטדיון בזלצבורג אינו מתאים לאירוח משחקים בשלבים המאוחרים של המפעל. בדקה ה-33 כבש הוטר את שער הניצחון באצטדיון הווינאי, 1-0 לזלצבורג בסיום. במשחק החוץ בפרנקפורט נכנעה זלצבורג באותה התוצאה, משער של מאוריציו גאודינו בדקה ה-21. לאחר הארכה ללא שערים, הגיעו הקבוצות להכרעה בדו-קרב בעיטות עונשין. חמש הבעיטות הראשונות של שתי הקבוצות הסתיימו בשוויון 4-4, כאשר הבועט השלישי מכל קבוצה היה זה שהחמיץ (גאודינו לפרנקפורט, פיירסינגר לזלצבורג). הבעיטה השישית הביאה להכרעה, לאחר ששוערה של זלצבורג אוטו קונראד כבש, מנפרד בינץ מפרנקפורט החמיץ, ובסיום 4–5 לזלצבורג בדו-קרב.
בחצי הגמר פגשה זלצבורג יריבה גרמנית נוספת, קרלסרוהה. המשחק הראשון באצטדיון ארנסט האפל הסתיים ללא שערים. בגומלין בחוץ כבש סטאדלר את שער היתרון של זלצבורג לאחר 12 דקות בלבד. ריינר קרייג איזן בדקה ה-54, ובסיום נפרדו הקבוצות בשוויון 1-1, וזו הייתה גם התוצאה בסיכום שני המפגשים. שער החוץ של סטאדלר הספיק לזלצבורג כדי לנצח בדו-קרב בזכות חוק שערי חוץ, ולהעפיל לגמר האירופי הראשון בתולדותיה.
סיכום המשחק
[עריכת קוד מקור | עריכה]המשחק הראשון
[עריכת קוד מקור | עריכה]המפגש הראשון התקיים באצטדיון ארנסט האפל בעיר וינה, כפי שהתקיימו משחקי הבית של זלצבורג החל מרבע הגמר, בשל גודלו של האצטדיון בזלצבורג. אינטר הגיעה למפגש כשעל הקווים מוביל אותה ג'אמפיירו מאריני. כדורגלן העבר של המועדון, שאימן עד אז רק בנוער של אינטר, החליף בתפקיד את אוסוולדו באניולי שפוטר במהלך העונה. מאריני מונה לתפקיד בעקבות העונה הקשה בסרייה א', במהלכה הפכה אינטר למועמדת לירידה, ושרדה לבסוף בפער של נקודה בלבד מהקו האדום. למעשה, באניולי הוביל את אינטר בשלושת הסיבובים הראשונים, ומאריני החליפו רק לפני שלב רבע הגמר. אינטר פתחה במערך של שלושה בלמים, כאשר לפניהם שלושה קשרים מרכזיים ושני חלוצים. ההגנה כולה הייתה על טהרת הכדורגלנים האיטלקים, ובלטו בה השוער וולטר זנגה והקפטן ג'וזפה ברגומי. בחוד ההתקפה פתח דניס ברגקאמפ, מלך השערים של המפעל באותה העונה (במשותף) עם שמונה כיבושים, ורובן סוסה האורוגוואי פתח לצדו. מנגד, הוביל המאמן הקרואטי אוטו באריץ' את קבוצתו להישג מרשים בעצם ההעפלה לגמר, והציב קבוצה קשוחה וחזקה, במיוחד בחלק האחורי. זלצבורג ספגה ארבעה שערים בלבד בעשרת משחקיה בטורניר עד לגמר, ופתחה במערך דומה לזה של אינטר, עם שלושה בלמים ושני חלוצים.
ההזדמנות הראשונה במשחק הייתה של המארחים. פרנץ אייגנר שפתח בכנף שמאל קיבל כדור ארוך בצד שמאל של הרחבה, השתלט היטב והעביר רוחב למרכז הרחבה. מרטין אמרהאוזר, תחת שמירה הדוקה, בעט בנגיעה מעל לשער של זנגה. מצב קורץ לקשר האוסטרי. זלצבורג המשיכה לתקוף, ובדקה ה-11 זכתה בכדור חופשי מסוכן על סף הרחבה לאחר פריצה נאה של אייגנר, שעבר שלושה שחקני הגנה עד שהוכשל מאחור על ידי אלסנדרו ביאנקי, שאף ספג כרטיס צהוב על הגלישה המסוכנת. על אף המצב הנוח, פגע הכדור הנייח בחומה, וההזדמנות אבדה. האגף השמאלי של התקפת זלצבורג הניב עוד מצבים מסוכנים, כאשר הרמן סטאדלר פרץ היטב בשמאל, עבר את ברגומי והקפיץ לצד הרחוק של תיבת החמש. זנגה ניסה לזנק לכדור ונכנע, אך למזלה של אינטר הרחיק אנטוניו פגאנין בראשו לקרן, ומנע מאמרהאוזר מצב כיבוש ודאי. לאחר שעסקה בעיקר במגננה, התקרבה אינטר לכיבוש מהצד השני. מסירה כפולה בין ברגקאמפ לסוסה השאירה את הראשון כעשרים מטרים מהשער. ברגקאמפ הקפיץ לכיוונו של אנטוניו מאניקונה ברחבה, אך הקשר לא הצליח לייצר בעיטה. הכדור הורחק חלש עד לביאנקי, שבנגיעה הקפיץ לצד הרחוק של הרחבה. רובן סוסה הגיע ראשון, אך ממצב נוח בעט החוצה. מן העבר השני, תקפה זלצבורג הפעם מאגף ימין, כשתומאס וינקלהופר מגביה לרחבה, והיימו פפייפנברגר נגח חזק אך הכדור החמיץ במעט את המסגרת. גם מרקיניו היה פעיל אצל האוסטרים, וכמעט ובישל לפפייפנברגר את השער הראשון, לאחר ששלח אותו בכדור עומק אל צדה הימני של תיבת החמש, אך הבעיטה של פפייפנברגר נבלמה על ידי השומר שלו לקרן. בדקה ה-35 עלתה אינטר ליתרון 0–1. ברגקאמפ זכה בכדור חופשי לא מסוכן, לחר שהוכשל סמוך לקו החוץ הימני, לא הרחק מקו מחצית המגרש. סוסה זיהה את הבלבול בהגנה האוסטרית, וחידש במהרה את המשחק בהקפצת כדור ארוך לתוך הרחבה. הכדור הגיע לניקולה ברטי, שעל אף השמירה הצמודה של פיטר ארטנר, שאף הסיט את הכדור בברכו, הצליח לשגר בעיטה לא חזקה אך מדויקת שהכניעה את אוטו קונראד. יתרון מינימלי של אינטר במשחק שווה כוחות. מאניקונה ניסה להכפיל בבעיטה מרחוק, אך בעט מעל למשקוף. המצב המסוכן ביותר לאחר השער היה גם הוא של אינטר. הריברט ובר, קטפן זלצבורג, איבד לברגאקמפ באגף ימין. ברגקאמפ העביר למרכז אל וים יונק שניצב כ-18 מטרים מהשער. יונק הסיט לסוסה, שהגיע מאחור ובעט בשמאל בנגיעה תוך כדי נפילה, כדור עוצמתי שנעצר רק במשקוף של קונראד. בסיום המחצית, 1-0 לאינטר.
לקראת המחצית השנייה ערכה אוסטריה זלצבורג חילוף בקישור, כאשר אמרהאוזר יצא ודאמיר מוז'ק נכנס במקומו. בדקה ה-49 נותרה אינטר בעשרה שחקנים, במהלך בו היה מעורב מוז'ק. הקשר שלח את אייגנר, ביאנקי שרדף אחריו הפיל אותו בדחיפה מאחור, והשופט הדני קים מילטון נילסן הראה לו את הכרטיס הצהוב השני, כרטיס אדום לביאנקי, שיחמיץ גם את הגומלין. בתמיכת הקהל הביתי המשיכה זלצבורג לתקוף ולחפש את השער, והתקרבה כאשר ובר שלח כדור לתוך מרכז הרחבה, מוז'ק השתלט ובעט את הכדור הקופץ, הכדור פגע בסרג'יו בטיסטיני ויצא לקרן. דווקא מן העבר השני, כשהיא בעשרה שחקנים, הגיעה אינטר להזדמנות גדולה לכיבוש. ההתקפה התחילה בקו מחצית המגרש, כאשר על הכדור השתלט ריקרדו פרי המחליף. פרי העביר בראש ליונק, ממנו לברטי, שהעביר לברגקאמפ. ההולנדי זיהה את הפריצה של יונק משמאלו והעביר לו את הכדור, יונק פרץ לרחבה, התגבר על המגן ושלח כדור שטוח לפינה הרחוקה. קונראד כבר נכנע, אך הכדור חלף בסמוך לעמוד הרחוק. בסיום, 1-0 לאינטר במשחק שווה כוחות בווינה.
26 באפריל 1994 | אוסטריה זלצבורג | 0 - 1 | אינטר מילאנו | אצטדיון ארנסט האפל, וינה, אוסטריה צופים: 47,500 שיפוט: קים מילטון נילסן |
(סיקור) | ניקולה ברטי 35' |
הרכבי הקבוצות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
|
עוזרי שופט:
|
משחק הגומלין
[עריכת קוד מקור | עריכה]שבועיים לאחר המשחק הראשון, נפגשו הקבוצות למפגש הגומלין בסן סירו. אינטר הגיעה עם הרכב כמעט זהה לזה שניצח בזלצבורג, כאשר ביאנקי המורחק הוחלף בדוידה פונטולאן שהוצב בכנף שמאל, ואנג'לו אורלנדו, שפתח בכנף שמאל במשחק הראשון, הוסט לכנף ימין. מנגד, ערכה האורחת מספר שינויים בהרכב, ואף במערך. בניגוד למשחק הראשון, אז פתחה עם קשר התקפי מובהק, הציב באריץ' שלישיית קישור בקו אחד, כדי לנסות ולהתמודד עם שלישיית הקישור של אינטר. באריץ' ערך שלושה שינויים בהרכב, כאשר וולפגנג פיירסינגר ואדי הוטר פתחו במרכז הקישור במקומם של אמרהאוזר שירד לספסל ושל מרקיניו שעבר לתפקיד החלוץ. בהתקפה, ניקולה ג'ורצ'ביץ' פתח במקומו של היימו פפייפנברגר המושעה, ומרקיניו שהוסט מהקישור תפס את מקומו של סטאדלר.
המחצית הראשונה התנהלה בעיקר במגמה התקפית מצדה של זלצבורג, שרצתה להשיג את השוויון בדו-קרב. היא נתקלה ביכולת טובה של זנגה בין הקורות, ולא הצליחה לממש את יתרונה במגרש גם על לוח התוצאות, שוויון 0-0 בהפסקה.
המחצית השנייה הביאה עמה מספר מצבים קורצים לכיבוש מצד שתי הקבוצות. זלצבורג שלחה שחקנים רבים קדימה והפעילה לחץ על שחקני אינטר, שמנגד יצאו להתקפות מהירות ומסוכנות, כאשר רובן סוסה בולט בשורות המארחת. המצב המסוכן הראשון היה של סוסה, שהצליח להשתלט על כדור עומק בתוך הרחבה וניצב לבד מול קונראד היוצא, אך החמיץ את המסגרת. בצד השני נתקלה האורחת בחוסר מזל משווע, כאשר בעיטה ממרחק של מרקיניו פגעה בשתי הקורות, תחילה בקורה הרחוקה, ממנה ניתזה לקורה הקרובה. בדקה ה-62 נכבש השער היחיד במשחק. סוסה שלח לרחבה את יונק, שהתגבר על השומר שלו ומכשלושה מטרים הקפיץ מעל קונראד, 1-0 לאינטר.
בסיום, אינטר משחזרת את ניצחונה מזלצבורג עם 0–1 נוסף בסן סירו, ועם 0–2 בסיכום שני המפגשים, מניפה בפעם השנייה בתולדותיה את גביע אופ"א.
11 במאי 1994 | אינטר מילאנו | 1 - 0 | אוסטריה זלצבורג | סן סירו, מילאנו, איטליה צופים: 80,326 שיפוט: ג'ים מקלאסקי |
וים יונק 62' | (סיקור) |
הרכבי הקבוצות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
|
עוזרי שופט:
שופט רביעי:
|
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סיקור המשחק הראשון באתר אופ"א (באנגלית)
- סיקור המשחק השני באתר אופ"א (באנגלית)
משחקי גמר גביע אופ"א והליגה האירופית | |||||
---|---|---|---|---|---|
גביע אופ"א |
| ||||
הליגה האירופית | 2010 • 2011 • 2012 • 2013 • 2014 • 2015 • 2016 • 2017 • 2018 • 2019 • 2020 • 2021 • 2022 • 2023 • 2024 |